כשקהילה, נשיות וחיבורים אנושיים נפגשים
מעיין שרייבר, 32 , תל אביב

יש ערבים שאת יוצאת מהם עם תיק חדש.
ויש ערבים שאת יוצאת מהם עם תזכורת מי את, ולמה חיבורים אנושיים הם הדבר הכי חזק שיש.
כך הרגיש ערב קהילה לכבוד יום האישה של זנדיגי, מותג התיקים שמובילים אושרי ואלון. בכל שנה הם בוחרים לעצור רגע, לא כדי להשיק מוצר, אלא כדי לפגוש באמת את קהילת הנשים שסביבם.
ההיכרות שלי עם זנדיגי התחילה מזמן, עוד כשעמד להם דוכן קטן בדיזנגוף סנטר. כבר אז נוצר חיבור, כזה שהפך עם השנים לידידות אמת. מהסוג שנשאר גם כשהמותג גדל, מתרחב ומצליח, והאנשים מאחוריו נשארים אותו הדבר.
הערב התחיל ברגע שקט ומדויק. נכנסנו אחת אחת לחלל, וכל אחת בחרה קלף עם מסר. התבקשנו לכתוב לעצמנו כמה מילים, לעצור, להקשיב, לחשוב. כבר מהרגע הראשון היה ברור שזה לא עוד אירוע, אלא הזמנה להתכנסות פנימית.



משם המשכנו למינגלינג קצר של יין וגבינות, והיכרות ראשונית בין נשים. חבורה נשית, איכותית ומגוונת, בדיוק כמו שאפשר לצפות מאנשים שיודעים לבחור לא רק חומרים טובים, אלא גם אנשים.
לאחר מכן עברנו לחלל הסטודיו. על שולחן העבודה חיכו שקיות ההפתעה של זנדיגי, וכל אחת בתורה בחרה לעצמה שקית. בפנים חיכה תיק חדש של המותג, בצבעים שונים, שכל אחד מהם הרגיש כמו בחירה אישית.
ואז הגיע החלק האהוב עליי ביותר. חרוזים, צ׳ארמים, יצירה חופשית. כל אחת עיצבה שרשרת ייחודית לתיק שלה, בלי חוקים, בלי נכון או לא נכון. פשוט להיות, ליצור, ולהוסיף עוד שכבה של אני לחפץ שהוא כבר הרבה מעבר לאביזר.


בסוף הערב הבנתי שלא באתי רק לחגוג את יום האישה. באתי לחגוג נשיות, ייחודיות וקהילה. באתי להזכיר לעצמי כמה כוח יש במפגש נשי לא מתאמץ, וכמה משמעות יש למותג שבוחר לשים אנשים לפני הכול.
ויצאתי משם עם הרבה יותר מתיק. יצאתי עם חוויה, עם היכרות עם נשים מדהימות, ובעיקר עם תחושת הערכה עמוקה לאושרי ואלון, שמובילים את זנדיגי בלב פתוח, רגישות וראייה אנושית.

וזה, בעיניי, הדבר הכי יפה שאפשר לחגוג ביום האישה. ובכל יום.